להצטלם או לא?
למה רובנו לא אוהבים להצטלם?
כי אנחנו לא יוצאים טוב בתמונות?
כי אנחנו חושבים שאנחנו לא פוטוגנים?
כי המצלמה לא מחמיאה לנו?
אין ספק שישנו חשש לא רק מהמצלמה עצמה אלא גם מהתגובות ומהצופים מסביב.
הסיבה האמיתית לרצון שלנו ללכוד את הרגע ולהתמסר למצלמה היא כדי שנוכל להיזכר בו ולשתף אותו עם אחרים בעתיד.
ואם אני לא נראה טוב היום?
ואולי אצא מביך?
בעבר הלא כל כך רחוק כדי להצטלם היינו צריכים לעצור את מה שאנחנו עושים ולמצוא אדם זר שיסכים לצלם אותנו. להתגבר על הלא נעים, לסמוך עליו שיצליח לתפעל את המצלמה שבדיוק הועברה אליו. לא הכי נוח וגם לא מבטיח שאכן התמונה תצא כמתוכנן.
היא חייבה אותנו בין היתר לצאת מאזור הנוחות , ואז לבחור את ההעמדה הרצויה והמלאכותית עד שהצלם המתנדב יואיל ללחוץ על כפתור הצילום, להודות לו לקוות לטוב ולחזור למה שעשינו והרגשנו לפני שהחלטנו להצטלם.
את הבעיה הזאת תמונות הסלפי פותרות למרות ועם המוגבלות שלהן.
הודות לאפשרות הזאת אנחנו יכולים לתעד רגעים בלי שנצטרך לצאת מהם, להניף את היד עם הנייד כולם מבינים מה זה אומר ומה עומד לקרות, נעמדים, מתכווננים מחכים שכולם יכנסו לצילום ומיד ממשיכים הלאה בלי להכניס אנשים זרים וכן לשמור על אינטימיות.
אז איך אתם מעדיפים להצטלם?